דורון לצטר | מצלמה. אנשים. אני.

מצלמה. אנשים. אני.

מאת: דורון לצטר


 

כמעט כל אדם שני שאני פוגש שואל אותי איך הגעתי לצילום ולמה בחרתי לעסוק בזה. לשמחתי, ובאופן קלישאתי, הרבה בחירה לא הייתה לי.

התחלתי לצלם בערך באותו הזמן שהתחלתי לדבר. מאז ומתמיד הצילום היה חלק מהותי בחיים שלי.

את סרט הצילום הראשון המלא שלי צילמתי בכיתה ג’. היינו אמורים לצאת לטיול עם בית הספר, והטיול בוטל בגלל מזג האוויר הגשום. אני מצידי הגעתי מוכן עם מצלמת הכיס שהייתה טעונה בפילם ‘אגפא’ פשוט, 200 אסא צבעוני, וראיתי במזג האוויר הזה הזדמנות נהדרת שאוכל סוף סוף לצלם. וכך היה.

אותו יום גשום היה יום מכוֹנן עבורי; חזרתי הביתה עם סרט הצילום עמוס תמונות. היו שם פורטרטים, נופים, חוויות, רגשות. שתיים מהתמונות מאותו היום עדיין תלויות בבית הוריי.

מאז לא הפסקתי לרגע לצלם, ובגיל 15 לקחתי את אמא למשרדי מע”מ כדי שאהיה עסק באופן רשמי. עוד אז עבדתי עם מצלמות פילם וגם צילמתי וערכתי וידאו (בתקופה שבה עוד היו קלטות), החל מבנות-מצווה עד לסרטי הסברה למשטרה.

 

מכאן, היה לי דיי ברור מה אעשה כשאהיה גדול, ובלי להסתכל ימינה ושמאלה הלכתי ללמוד תואר ראשון בצילום במרכז האקדמי ויצ”ו בחיפה. 4 שנים של לדבר, לחיות ולנשום צילום והעיקר- לצבור עוד ועוד ידע- המנוף הכי גדול להצלחה בעיניי.

מאז ומתמיד כל מה שקשור בצילום אנשים משך אותי, החל מצילום פורטרט פשוט ועד להפקות גדולות. חשבתי שצילום אופנה יהיה הכיוון העיקרי שאליו אפנה, אבל עם הזמן הבנתי שאמנם אני מאוד אוהב את העיסוק בכל מה שקשור סביב העולם הזה- אבל מה שמעניין אותי יותר מהכל הם האנשים עצמם שמול המצלמה שלי.

לאו דווקא דוגמניות מהממות שיודעות בדיוק איזה שריר מזיז מה ואיזו זווית מצטלמת הכי טוב- אלא אנשים ‘רגילים’, שפוגשים את המצלמה המקצועית בפעם הראשונה וצריכים ורוצים להיראות במיטבם. הם האתגר הגדול והם העניין הגדול שלי.

צילום מבחינתי הוא הרבה יותר מלחיצה על כפתור. צילום הוא דרך להביט על העולם ועל המציאות, לנסות להבין את אותה מציאות ולבסוף לשנות ולכופף אותה. הצילום הוא דרך לביטוי עצמי, להבעת רגשות, לשיח אינטלקטואלי, חיבור בין הנראה והמורגש, בין האינדיבידואל לכלל, בין המדויק והאבסטרקט.

צילום פורטרט הוא מפגש בין יכולת טכנית מוצלחת בתאורה, בעדשה, בזווית, לבין דו (או רב)-שיח בין הצלם למצולם; בהבעות הפנים, בחיוך הקטן או הגדול, במבט הרציני או הקליל, בהטיית או ביישור הראש, במנח הגוף, בשפת הגוף, בידיים המשולבות או באלה שנוגעות קלות בשיער- האופן שבו מהות האדם שנמצא מולי ומול המצלמה שלי תוקרן לזה שיצפה בו לאחר מכן.

מזה כמעט שני עשורים אני עוסק בתחום הצילום, לומד ומלמד אותו ולא מפסיק לרגע במרדף אחר ההנאה והידע.

 


 

צילומים: דורון לצטר

 

www.letzter.net 

קישור לדף פייסבוק- https://www.facebook.com/DoronLetzter/

קישור לדף אינסטגרם- https://www.instagram.com/doronletzter/

למידע ופרטים נוספים כתבו לנו:
שלחו הודעה
לוגו ריבוע שקוף

תודה שנרשמתם ליום הפתוח!

פרטים נוספים ישלחו במייל בהקדם

דילוג לתוכן