הסוד הוא בעיניים

העיניים הן המרכז של כל פורטרט. כל חוויה פסיכולוגית ופיזיולוגית הכוללת רגש כלשהו מפורשת דרך מסך העיניים. אכזבה, סקרנות, פחד, תקווה, אושר, אהבה, תשוקה, עצב, הפתעה או בושה – הכול עובר דרך העיניים.

העיניים מעידות ברמה רבה על התנהגות האובייקט בפריים. כאשר אנו מנתחים את הפורטרטים הגדולים כמו אלו של דה וינצ’י, אחד הדברים הראשונים שמתייחסים אליו הוא העיניים. המשחק של העיניים בפריים מקבל כל כך הרבה תשומת לב משום שכך האמן יוצר מערכת יחסים בין הצופה לבין הסובייקט, כזו שבאה לידי ביטוי על גבי הצילום (או הקנבס – במקרה של ציור) ומאפשרת לצופה לחוש גם במגע ידו ובאמירה של האמן.

העיניים יכולות להיות פקוחות לרווחה, חצי פקוחות או אפילו עצומות – ועדיין, זה הכול נמצא שם. בעיניים.

מיקום העיניים בפריים

אין חוקים ממשיים לגבי מיקום נכון של עיניים בפריים, אך אופציה טובה לרוב היא לנסות לעקוב אחרי “חוק השליש” ולמקם את העיניים בחלק האמצעי של הפריים. זו בדרך האופציה שתהיה הכי מעניינת עבור הצופה, ותיחשב לעוצמתית מאוד אם העיניים פקוחות. בעיניים חייב להיות אצור רגש כלשהו כדי שהצופה יהפוך למעורב רגשית עם הצילום והמצולם – מה שישפיע גם על קביעת הצילום כמוצלח.

עיניים וחיוך

כולנו יודעים שהעיניים הן חלון לנשמה, ואתם ודאי זוכרים שלא רק הפה מחייך, אלא גם העיניים. פרצוף מסקרן יכול להעביר מבט ללא חיוך כלל, בעוד שפרצוף מחייך יכול להפוך את העיניים לזוויתיות מעט, עיניים מחייכות. העיניים והחיוך נוטים להחמיא אחד לשני בצורה יפיפייה. יש מקרים בהם חיוך יפה או צחוק יכולים להפחית את תשומת הלב מהעיניים – לכן כאשר הבחירה היא בין עיניים לבין חיוך – החיוך מנצח בהרבה, אבל אם אפשר להשיג את שניהם הפורטרט ייגע בהרבה יותר לבבות.

קשר עין

קשר עין הוא תמיד דבר מפתה להשתמש בו, בכל ז’אנר של צילום. פוטוג’ורנליסט או צלם חתונות, כולם מחפשים את קשר העין הזה. קשר עין יכול לעשות הבדל גדול בתמונה משום שהצופה מחפש אותו. הצופה מנסה להיות באינטראקציה עם המצולם עצמו וקשר עין נותן לו את האינטראקציה שהוא מחפש.

עיניים עצומות

לעיניים עצומות בפורטרט יכולה לפעמים להיות עוצמה גדולה יותר מאשר עיניים פקוחות, זאת משום שעיניים סגורות מעבירות שקט מסוים לצופה. הוא יכול לחשוב ולהיכנס למצב הנפשי של המצולם וכך המרחק הקטן הקיים ביניהם הולך ונעלם.

בהייה בחלל

אם נחזור רגע לאמנות בקומפוזיציה של הפורטרט, צריך להתייחס למושג שנקרא “בהייה בחלל”. מדובר לרוב בחלל תודעתי שהסובייקט יוצר – והוא עוזר לצופה לנתח את מצב הרוח ומחשבותיו של הסובייקט.

תפקידו של Catch-light

Catch-light הוא מקור אור שגורם לגולת אור בעיני הסובייקט, ועבור צלם פורטרטים הוא מה שמטרה היא עבור יורה בחץ וקשת. הוא מדגיש את המטרה ובאמצעותו הצלם “עוזר” לצופה לקבל פרשנות מסוימת על הסובייקט ועל הצילום. מבחינה טכנית, אור מסוג זה נוצר כאשר הסובייקט נמצא בצל ומסתכל לעבר מקור אור. ניתן להשתמש בטכניקה זו הן בצילומי חוץ והן בצילומי סטודיו, וההיגיון נותר זהה – ה- Catch-light מוסיף דרמה לפורטרט, גורם לו “להתעורר לחיים”.

לסיכום, נסו להשאיר את הפוקוס בפורטרט על העיניים. העיניים יכולות ליצוק חיים ונשמה אל תוך הפורטרטים שלכם והמצולמים שבתוכם. וזו, למעשה, המטרה כולה.