המציאות כפי שאני רואה אותה

מאת: קובי וולף, צלם דוקומנטרי

במהלך עבודתי כצלם דוקומנטרי התנסיתי במגוון תחומים בצילום. מצילום רחוב, טבע ועד לחדשות ופרוייקטים חברתיים שבהם המסר והאמירה חשובים. בתחילת דרכי התאהבתי בצילום, כמו רבים, בעקבות מסע ארוך בעולם, אבל רק לאחר שפגשתי צלם דוקומנטרי יווני באתיופיה ולאחר שלמדתי ממנו את המקצוע בעבודה משותפת עם שבטים באתיופיה, התחלתי בעצם לגבש את דרכי לאט לתחום התיעודי.

כיום אני רואה את עצמי כאקטיביסט שמנסה להביע את דעותיי ומנסה להשפיע על ידי חשיפת העבודות שלי במגזינים בינלאומיים ותערוכות ורואה בזה סוג של שליחות. אני לא מצלם תמונות יפות שנעימות לעין, לא מצלם תמונות מסחריות שמופיעות בכל גלריה וסלון אלא מנסה לעבוד דווקא עם קהילות נסתרות מעין התקשורת, אוכלוסיות שלא מקבלות חשיפה ביומיום.

כששאלו אותי למה אני לא מצלם בצבע או מחפש נושאים אחרים, עניתי שזה לא התפקיד שלי כצלם לצלם “תמונות יפות”, ויש מספיק אחרים ששמחים לעשות את זה במקומי.

צילום דוקומנטרי בשבילי הוא דרך חיים לפני הכול.

עבודת הצילום שלי מתחילה בכלל ללא מצלמה. המצלמה היא קודם כל אמצעי עבורי להביע רגשות ולבטא מערכת יחסים עם מקומות ועם בני אנוש. רק אחר כך מתפתחת השפה הצילומית בה אני בוחר לשם יצירת התיעוד.

שפת הצילום חשובה לכל מי ששואף לחקוק בתצלומים טביעת אצבע המזוהה עמו. השפה נרשמת באמצעות הגישה לקומפוזיציה, הגדרת החשיפה או בחירת עדשת המצלמה שחוזרים ומופיעים בתמונות שונות. הסגנון האישי שלנו מלווה אותנו במהלך הקרירה שלנו כצלמים, ומטבעו להשתנות בהתאם לניסיון שאנו רוכשים במשך השנים.

בתחילת דרכי ניסיתי ללמוד צילום סטודיו, והייתי אסיסטנט של הצלם גולי כהן. די במהרה הבנתי שהתחום לא מתאים לי (דרכתי על דוגמניות והפלתי עליהן תאורה), אבל מה שהרשים אותי אצל גולי זה היכולת להשתמש בסגנונו האישי ולהשתמש בתאורה טבעית קיימת ובכלים שהרחוב נותן לנו ולמעשה לצלם צילום מסחרי שהוא דוקומנטרי לכל דבר. כלומר, הוא יודע איך לספר סיפור גם אם הוא מסחרי, ותוך כדי זה לבנות קמפיין צילום בעל אופי דוקומנטרי.

דרך עבודתי כיום אני נחשף לתרבויות ואנשים ומפתח קשרים חדשים. הפרויקט הראשון שלי היה על אמא שלי שאותה תיעדתי במהלך הטיפולים הכימותרפיים שעברה. עבודה זו נמשכה 5 שנים ודרך המצלמה יכולתי להתקרב מחדש לאמי אחרי שנים שחייתי בחו״ל. המצלמה עזרה לי להתמודד עם המחלה שלה, כי לבד לא יכולתי לעשות זאת. מאז אני לא נפרד מהמצלמה והיא חלק ממני בכל מקום אליו אני הולך. הפרויקט על אמי, אגב, מעולם לא פורסם.

קובי וולף יעביר קורס צילום דוקומנטרי ב”סטודיו גברא” בחודש ספטמבר. במהלך הקורס יילמדו הסטודנטים כיצד לגשת לסיפור, איך לעבוד מול אנשים בצורה אינטימית ואיך לבנות סדרת תמונות תוך כדי פיתוח הסגנון האישי.

 

לאתר של קובי וולף לחצו כאן

קובי וולף unnamed (4) unnamed (2)

 

למידע ופרטים נוספים כתבו לנו:
שלחו הודעה
לוגו ריבוע שקוף

תודה שנרשמתם ליום הפתוח!

פרטים נוספים ישלחו במייל בהקדם

דילוג לתוכן