מה מבדיל בין צילום רחוב סטנדרטי – כזה שמקבל את תשומת לבכם לשנייה או שתיים ולאחר מכן נעלם מזיכרונכם – לבין כזה שמשאיר אתכם בוהים לכמה דקות?
יש הרבה תשובות לשאלה הזו, חלקן ברורות להפליא: קומפוזיציה, תאורה, עיבוד, מושא צילום מעניין, פוקוס וכו'. אבל יש תשובה אחת שאולי איננה ברורה מאליו כל כך כמו האחרות, כזו שיכולה לעשות הבדל גדול בטכניקת צילום הרחוב שלכם.
תנועה.
רוב תמונות הרחוב שיגרמו לכם לעצור ולבהות וגורמות לכם להפעיל את הדמיון, מרמזות על מה שקרה לפני ואחרי שהפריים עצמו צולם. כלומר, כאלה המשתמשות בתנועה.
תמונות שמשלבות תנועה גורמות למצולמים ולסיטואציה לקום לתחייה בדמיון שלכם. כאלה שאתם יכולים לדמיין בהם את האוטובוס חולף, את שערה של האישה מתנופף ברוח.
חלק מתמונות הרחוב הטובות ביותר מזמינות אתכם לתוך רגע חי, יותר מאשר תופסות רגע סטטי. הסצנה מתעוררת לחיים ולשבריר שנייה אתם אותו עובר אורח שעצר לרגע להביט על הסיטואציה לפניו.
בתמונה הבאה הקומפוזיציה כאילו יצאה מספרי הלימוד, ההשתקפות נפלאה וגם הבחירה בשחור לבן מצוינת משום שהיא מאפשרת להתמקד בדמויות. אבל מה שבאמת עושה את הצילום הוא התנועה. הצילום קם לחיים והדמויות כאילו מזמינות את הצופים לקחת חלק בחיי היומיום שלהם.
אם אתם רוצים לקחת את צילום הרחוב שלכם לרמה הבאה, נסו לשלב תנועה בתוך התמונות שלכם. עמדו באותה הנקודה במשך 10-15 דקות ותקשיבו לצלילים, לאנשים, לתנועות שעוברים לידכם לפני שתבחרו את הקומפוזיציה שלכם. לאחר שבחרתם אותה, חכו לתנועה המושלמת שתעבור בה. הסובייקט שלכם יכול להיות אפילו סטטי, למשל איש שעומד או הזוג שמתנשק בתמונה למטה. אבל העולם סביבם שגם נכנס לקומפוזיציה – נמצא בתנועה.
זכרו. החיים לעיתים נדירות עומדים במקום. אם אתם מתיימרים לצלם חיים ברחוב, חשוב שתתפסו אותם בתנועה.
