ראיון עם חן שובל
מאת: רון מנדיל
חן שובל הוא בוגר סטודיו גברא, צלם פורטרטים מוכשר, שצילומי הפורטרטים שהוא מצלם נראים בעיני כיצירות אומנות ממש, לאחרונה ראיתי שפרסם מספר תמונות שייצר בטכניקה AI.
וזו הזדמנות עבורי לשאול ולנסות להבין קצת מהרעיון שעומד מאחורי הטכניקה וגם למה? ואיך זה מרגיש? והאם באמת זהו העתיד והוא כבר פה…
הי חן, ראיתי שהעלית לאחרונה צילומים שנראה שנעשו בבינה מלאכותית ורציתי לשמוע ממך, מה גרם לך להתחיל להתעסק בתחום הזה ואיך זה מרגיש.
האמת שפשוט התחלתי לשחק עם אפליקציה שנקראת LENSA, רוב הצלמים שעובדים עם תוכנות AI עובדים עם תוכנה שנקראת מידג’רני, אני התחלתי דווקא מהאפליקציה שהיא יותר אינטואיטיבית וקלה להפעלה ורציתי להתנסות ולשחק קצת. התחלתי את השימוש באפליקציה “טאבולה ראסה”, לא יודע כלום, פשוט הורדתי את האפליקציה והתחלתי לשחק.
אני לוקח תמונה שצילמתי ומעלה אותה לתוכנה והתוכנה עושה מניפולציות על הצילומים, אחר כך אני מעלה אותה שוב לפוטושופ עורך את התמונה- “פינישים” סופיים.
בסה”כ זה ארבעה שלבים:
מצלם כמובן עם כל הדגשים הקשורים לזה- תאורה, איפור, סטיילינג, העמדה, קשר עם מצולם וכו’.
מעבד בפוטושופ בסגנון אליו אני מכוון.
מעלה לתוכנת AI- שבה יש אין סוף אופציות שאני יכול לבחור מהן.
מחזיר לפוטושופ לעיבוד ודיוק אחרון.
הבנתי שמה שלמעשה התוכנה יוצרת, זה שהיא מבינה את המאפיינים של התמונה שאני יצרתי ונותנת לי וורסיות של הסגנון ובמקרים רבים מקצינה את הסיטואציה.
מה הכוונה?
אם אני למשל מצלם בתאורה קלאסית ומשתמש בבגדים ווינטאג’ התוכנה תקצין את הסיטואציה ותיתן לי אופציות של כל מיני וורסיות של בגדי ווינטאג’ או אם אני צילמתי עם פרחים אז יהיו לי אלפי וורסיות עם כל מיני סוגי פרחים בכל מיני צבעים וגדלים, התוכנה לוקחת את הכיוון של הצילום שלי ומציעה לי אלפי אופציות שונות לפריים שאני יצרתי.
בעצם למעשה זה צילום חדש לחלוטין?
לא.
התוכנה שומרת על הקו של הצילום, על סגנון, על סגנון התאורה, על הבעות הפנים- זו וורסיה אבל על הצילום שלי, התוכנה מזהה את סגנון הצילום, את האווירה ומשחקת עם זה, מקצינה את הסיטואציה- זו בעצם הבינה המלאכותית שיודעת לזהות את הכיוון ולעשות בו טוויסט.
אז למה לי כצלם להתעסק במניפולציה הזו בכלל?
כי זה כייף, זה מעיף לי את הראש למקומות שלא חשבתי. וכי אני מצליח ליצור וויז’ואל מטורף שאם הייתי רוצה ליצור אותו במציאות היה לי מאוד קשה והייתי צריך להשקיע בו המון זמן וכסף והתוכנה הזאת מאפשרת לי ליצור את אותו ויז’ואל בפחות זמן ובתקציב נורמאלי.
ו….אני מצליח ליצור לעצמי רפרנס שגורם לי לרצות לצלם את מה שהתוכנה הציעה לי- זה ממש פותח לי את המחשבה, אני מרגיש שאני לא צריך רפרנסים אחרים- התוכנה מייצרת לי רעיונות ורפרנסים, היא נותנת לי מיליון אופציות בכל כיוון שאני בוחר, מבחינתי זה כמו ילד שנכנס לחנות ממתקים- הכל אפשרי… דברים שעל הסט הרבה יותר קשה לי ליצור- אין גבול לאפשרויות ממש.
מתבקשת השאלה: האם התוצר הסופי הוא צילום?
אני יכול להגדיר את תהליך בכך שאומר שאני יוצר אימאג’ים, אני מנצל את כל הכלים והכישורים שיש לי, בעיני זה מרחיב את המונח צלם.
לאורך השנים הצילום התפתח במקביל לשינויים הטכנולוגיים, במידה רבה השינויים יצרו “קיצורי דרך” או הקלות בחלקים הטכניים ואפשרו הרחבה של החלקים היצירתיים, בעיני זה חלק מהתהליך של התקדמות הטכנולוגית של עולם הצילום, עוד כלי טכני לצלם.
זה לא סותר או ממעיט בערך הכלים שלי כצלם, ההבנה והראייה של אור וצל, היכולת לתקשר עם המצולם ולהוציא את התחושה והסעות הפנים שאני מחפש, כל אלו רק עוזרים לי להוציא אימיג’ שמבוסס על יכולות אלו אבל מאפשר לי להביא משהו שהוא “אקסטרה”.
יאללה השתכנעתי… אז מה אני צריך בשביל להתחיל?
“15 צילומי פורטרטים, להוריד את האפליקציה, להתקין ולהתחיל לשחק…”
ואפשר גם להתפרנס מזה?
אני חושב שכן, נראה לי שזה כלי מצוין ליצירת כרזות, עטיפות לספרים, אירועים וכו’- כל מקום שצריך צילום פורטרט שיכול להיות בו משהו שהוא מעבר לפורטרט “רגיל”
ודיברת בהתחלה על תוכנה שנקראת מידג’רני- מה ההבדלים?
במידג’רני אתה כותב מה אתה רוצה לקבל- מה מצולם? מי מצולם? סוג האנשים, הסיטואציה, כל מה שעולה על דעתך- תוכנה מספקת לך אימג’ ומשם אתה מתחיל לשחק.
ה LENSA מתבסס על דוגמא קיימת ועושה מניפולציות על האימאג’ הקיים.
ושוב שאלה מתבקשת, אחרי כל זה, יש עוד צורך בצלמים? בסטודיו? יש בזה נחיצות?
בעיני כן, הידע שלי כצלם הוא שמייצר את הבסיס, הסגנון שלי הוא קריטי לתוצאה, הקשר עם המצולם, הרגע הזה שקורה על הסט בסטודיו, זה בא לידי ביטוי בכל תמונה.
והאמת שבעיני גם אין פה שאלה אם זה טוב או לא טוב, אם אני בעד או נגד, העולם הולך לשם והבינה המלאכותית היא עוד כלי טכני שהוא חלק מהיצירה- אנחנו כבר שם.
חן שובל, אמן וצלם פורטרטים.
יוצר תערוכות נושאות פרסים, מעביר הרצאות השראה – סיפור אישי ובוגר סטודיו גברא במסלול סטודיו.
