צילום כוכבים

צילום כוכבים בלילה הוא חוויה מיוחדת, החושך, השקט, הלילה, החיבור לטבע והתוצאות המרהיבות הן חוויה עוצמתית ומיוחדת, במקומות חשוכים הרחק מאורות העיר בלילות ללא עננים ניתן לראות מראה מהפנט של כיפת השמים הכהים משובצת באלפי כוכבים.

המצלמות המודרניות, בעלות רגישות חיישן גבוה (ISO) והעדשות האיכותיות מאפשרות להעצים את המראה ולהפוך אותו למרתק ודרמטי אף יותר, יחד עם זאת, תמיד אפשר להוסיף כמה דגשים או “טיפים” שחשוב לשים אליהם לב כדי לשפר את התוצאה, חלק מהדגשים הם טכניים, חלק קשורים ביצירתיות ואחרים נוגעים לחשיבה מוקדמת ותכנון.

נתחיל מתכנון מקדים – חשוב שנמצא לוקיישן טוב

מהו לוקיישן טוב לצילומי לילה?

לצילום כוכבים, חשוב שהלוקיישן שלנו יהיה במקום חשוך שאין בו הפרעות של אורות עירוניים (זיהום אור) ורצוי שבמקום נמצא קו רקיע נקי ו/או מעניין.

עם ההגעה ללוקיישן נעשה חשיבה ונתכנן את הקומפוזיציה, מספר דגשים:

– חשוב להגיע ללוקיישן מוקדם (עוד בשלב שיש אור) כדי להכיר את השטח ולתכנן את הקומפוזיציה.

– חשוב לחשוב ולתכנן את הקומפוזיציה בהתאם לכיווני המצפן.

– אם נרצה לצלם מסלולי כוכבים לרוב נרצה לצלם לכיוון צפון כדי לקבל את המעגלים המושלמים סביב כוכב הצפון

– אם נרצה לצלם את שביל החלב נתמקם הפוך לכיוון דרום/דרום מזרח בהתאם לכיוון זריחת שביל החלב ביום הצילום

– בצילומי כוכבים, השמיים והכוכבים יהיו החלק המרכזי בתמונה ולכן רצוי להציב את המצלמה קרוב לקרקע ולהפנות אותה לכיוון השמיים.

– רצוי שהלוקיישן יאפשר קומפוזיציה מעניינת כזה שיש בו “עוגן” בקרקע, הר, עץ, תצורת אבן מעניינת, אובייקט שסביבו “יסתובבו” הכוכבים, או כזה שייצור קומפוזיציה מעניינת עם שביל החלב.

– לשולטים בתוכנות עריכה ניתן למקם את המצלמה מבעוד מועד ולצלם פריים בשעה הכחולה כדי לאפשר לשלב את השמיים הכחולים עם הכוכבים בעריכה.

אחריי שחשבנו על הפריים והקומפוזיציה חשוב שנכיר מספר נקודות הקשורות בחשיפה ובטכניקה:

ISO

בצילום כוכבי או צילום נוף לילי נצטרך לרוב להשתמש ב ISO גבוה על מנת לקבל כמה שיותר כוכבים שיקלטו בעדשה, כמה גבוה? תלוי במספר גורמים כמו: מהו הצמצם הכי פתוח בעדשה שלנו ובאיזה מהירות תריס אנחנו מצלמים, לרוב ה- ISO יהיה 800 ואפילו 1600 ומעלה

יש לשים לב ששימוש ב ISO גבוה גורם אמנם לחיישן שלנו להיות יותר רגיש לאור, אך במקביל הוא יוצר רעש דיגיטלי (“גרעיניות”). כדי למזער את התופעה הזו, חשוב שנתנסה ונכיר את המצלמה שלנו ונדע מהם ערכי ה ISO הכי גבוהים בהם נוכל להשתמש ועדיין לקבל תוצאה טובה, מעבר לכך ניתן לטפל במידה מסוימת ב”רעש” גם בשלב העריכה ע”י שימוש בהורדת רעשים (Noise reduction). ככלל לא מומלץ להשתמש ה- ISO הגבוה ביותר שהמצלמה מאפשרת.

צמצם

בניגוד לצילום נוף ביום בו אנחנו יכולים לסגור את הצמצם כדי לקבל עומק שדה גדול, בצילומי לילה נצטרך להשתמש בצמצם הכי פתוח שיש לנו כדי להכניס כמה שיותר אור ולקלוט כמה שיותר כוכבים גם קטנים יותר, שימוש בצמצם פתוח יכול לייצר בעיה של עומק שדה רדוד שיכול לגרום לכך שחלק מהקרקע הקרובה אלינו לא תהיה מספיק חדה, או שהשמיים והכוכבים לא יהיו מספיק חדים.

כדי לפתור את הבעיה הזו ניתן לעשות מספר דברים:

– להשתמש בעדשה הכי רחבה שברשותנו, ככל שהעדשה רחבה יותר עומק השדה מלכתחילה גדול יותר

– מבחינת הקומפוזיציה נשתדל להשתמש באלמנטים כמו עצים או אובייקטים אחרים שיהיו מספיק משמעותיים בתמונה, שיהיו בפוקוס ובמרחק של כמה מטרים מאיתנו.

מהירות תריס

אחת הדרכים “להכניס יותר אור” למצלמה היא שימוש בחשיפות ארוכות, אבל בצילום כוכבים צריך לקחת בחשבון שהם לא קבועים במקומם אלא “זזים” כשכדור הארץ מסתובב על צירו, בחשיפה ארוכה מידי הכוכבים לא יראו כמו נקודות בשמיים, אלא כמו פסי אור מתמשכים.

אם בחרנו לצלם שבילי כוכבים זה נהדר אבל אם נרצה לצלם את שביל החלב נרצה אותו חד וברור ולא נרצה אותו מרוח, כאן נכנסת נוסחה שנקראת “חוק ה500” (“למתקדמים”) ברוב המצלמות 500 חלקי אורך המוקד הוא משך החשיפה שניתן לבצע ללא שימרחו הכוכבים, לדוגמה בחיישן פול פריים אורך מוקד 16 מ”מ 500/16=31.25 זאת אומרת שניתן לחשוף 31 שניות ועדיין הכוכבים יראו חדים ולא מרוחים, כמובן שעל חיישן קרופ צריך לקחת בחשבון את יחס הקרופ (1.5 בניקון ו1.6 בקנון) ולחשב את אורך המוקד וממילא את חוק ה500 לפיו, לדוגמה 16 מ”מ על חיישן קרופ של ניקון יחושב כ 24 מ”מ ולכן נחשב 500/24 יוצא כ20 שניות, ישנם עוד גורמים שמשפיעים כמו מספר הפיקסלים בחיישן לכן תמיד עדיף לחשוף מעט פחות ממה שמאפשר חוק ה500

אחרון והכי חביב פוקוס

ניתן לתקן פרמטרים שונים הקשורים בחשיפה בצילום או בחיתוך, פרמטר אחד שהוא בלתי ניתן לתיקון הוא הפוקוס, לכן יש להקפיד בחשיפות ארוכות שהמצלמה תהיה מקובעת היטב, מעבר לכך יש להתייחס לעומק השדה הקיים ולנקודת הפוקוס, את הפוקוס עצמו נקבע עוד באור יום כשיש מספיק אור שמאפשר לעדשה לקלוט קונטרסטיות, נפקס למרחק הגדול ביותר ונעביר את העדשה למצב פוקוס ידני על מנת שהפוקוס לא יזוז יותר, לחילופין בשעות הלילה במצב live view ובעזרת הזכוכית המגדלת בתצוגה נתפקס ידנית על כוכב שנקלוט או על אלומת אור לייזר חדה שנכוון למרחוק לצורך זה

לסיכום

התנסות בצילום כוכבים היא חוויה מרתקת ומעשירה, המצלמות המודרניות מאפשרות להשיג תוצאות דרמטיות ולהעצים את מה שהעין רואה, בצילום לילה או צילום כוכבים מעבר לחשיבה על הקומפוזיציה יש חלקים טכניים שחשוב להכיר.

ודבר נוסף שתחום זה דורש הוא סבלנות, צילום כוכבים אורך זמן ורצוי לקבל הדרכה מצלם עם ניסיון בתחום זה.

אם תרצו להתנסות מוזמנים להצטרף אלינו לסיור צילום כוכבים בתאריך 23/06/2022 עם הצלם אברהם גרינשטיין.