יום רביעי ה-13 ינאי רובחה
מאת: רונית אזולאי
ינאי רובחה, צלם בן 42 אבא לשניים, מצלם מגיל 8 מצטרף בקרוב לצוות המורים של הסטודיו ומנחה את הפרק העוסק בצילום אירועים ועבודה למול לקוח בקורס להיות צלם Portfolio ישבנו לשיחה איתו על האהבה לצילום אירועים, למוזיקה, החיבור לאנשים ועוד כמה דברים, הופתענו : )
צילומים: ינאי רובחה
מי אתה ינאי?
גדלתי בבית אומנותי, בגיל 4 התחלתי לנגן בתופים (משהו שאני עושה עד היום) ובגיל 8 קיבלתי במתנה מצלמה, מאז אני מצלם, אלו שתי האהבות הגדולות של חיי.
התחלתי לעבוד בעולם הצילום כבר בגיל 14, בחנות צילום בקריית אונו ולמדתי במגמת צילום בתיכון, לאחר שירות צבאי חזרתי לעבוד באותה חנות צילום ובמקביל התחלתי ללמוד אנימציה וקולנוע, עסקתי בתחום הזה כמעט 8 שנים, כשכיר, כפרילנס וכמנהל פרוייקטים, בסדרות טלוויזיה ובקולנוע, אבל צילום סטילס תמיד היה ברקע, מידי פעם אירועים, חתונה פה, חתונה שם, חברים ביקשו… וכמות העבודה שלי כצלם תפסה חלק גדול מהזמן שלי והבנתי שכנראה אני לא יכול להתחמק מזה, שזה טבוע בי עמוק ושאני נהנה מהצילום.
העיסוק באנימציה נתן לי את הניסיון והראיה של בניית קומפוזיציה, עבודה עם אנשים, הכנסת רגש ובגדול ניסיון, שתרם לי ללא ספק גם בעולם הצילום.
הצילום מאפשר לי כל הזמן לגעת במשהו חדש ולהתפתח.
מה אתה מצלם?
בעיקר אירועים, משפחות. יש בי אהבה לאינטרקציה עם אינטראקציה, סקרנות לסיפורים.
צילמתי גם הופעות, מוזיקה, בקסטייג׳, הסיפור מאחורי ההופעה, ליוויתי כמה שנים את תיסלם, את גלי עטרי, כמו שאמרתי, אני מאוד אוהב את הפן האנושי ובטח כשזה קשור במוזיקה.
בוא נדבר על צילום אירועים
״אם אתה לא מבין מה התפקיד שלך כצלם אירועים, את הרגש שצריך, אתה לא תשרוד״.
נתחיל מזה שמי שחושב על צילום אירועים רק בשביל הפרנסה, זה לא המקום בשבילו. צילום אירועים זה המון שעות, עריכה, תשומת לב, לעיתים תסכול, לחץ, אחריות, אבל, אם אתה אוהב את מה שאתה עושה, אוהב אנשים, זה תחום מדהים.
מגיל 14 אני מצלם אירועים, אני אוהב את זה, נהנה מיזה ועושה את זה באהבה. זה מרגש בעיני, מבחינתי זה כבוד גדול שבוחרים בך להיות אחראי על הזיכרון החשוב הזה.
הכסף הוא לא העניין צריך להיות “אינ טו איט”, להיות מסוגל לספר את הסיפור בזמן אמת, את הסיפור שמתרחש כרגע ממש מולך, בעיני זה מרתק.
זה נכון שתחום האירועים מאוד שוחק ועם זאת, אני אישית מאוד אוהב את זה, להגיע לפריימים שהם פרייסלס מבחינה אנושית, פריימים שיש בהם משהו אומנותי.
אנשים אוהבים אמנות, להעלות תמונה לבלוג, לאינסטגרם, בסופו של יום הזיכרונות הם האנשים.
״ביצירת סרט, לא משנה כמה אפקטים יש בו, אם אתה לא תתחבר לדמויות ולסיפור, זה לא נוגע בך״.
כחלק מההכנות לאירוע חשוב לי להבין ולהכיר מי האנשים בחתונה, מי המשפחה, לוודא שכולם הצטלמו, כי אם הזוג או המשפחה מקבלים את האלבום ואומרים ״אוי אין לי תמונה עם…״ פיספסת את העבודה. אז כן, ללכת לשולחנות, לחפש את המשפחה, להתעקש לצלם את כולם, לתת התייחסות לכל המשפחה.
אחד הרגעים המיוחדים שהיו עבורי היה שהתעקשתי לקבץ את הנכדים בזמן החתונה לצילום עם הסבתא, הכרחתי אותם, חודש אחרי הסבתא נפטרה, קיבלתי הודעה מרגשת, שהזיכרון הזה כל כך חשוב להם והם מודים לי שהכרחתי אותם לעצור לרגע ולהצטלם.
״הרגע לא קשור אליך, אתה פשוט זה שמספר אותו״
״יום רביעי ה-13״ מה זה אומר?
במקביל לעבודה כצלם אני מתופף בלהקה שנקראת יום רביעי ה-13, דרך פרוייקט ״החצר״ שמחבר אנשים שעוסקים במוזיקה באופן לא מקצועי, מעניק להם במה ומחבר אותם להרכב, אני מנגן כבר שלוש שנים בהרכב מדהים ומגובש, נהנה מכל רגע והרווחתי חברים טובים, יום קבוע, שעתיים של חזרות, מנחה שמלווה אותנו מוזיקלית ומאתגר אותנו להיות כל פעם יותר טובים. ממלא את הנפש.
פרוייקט מתנה לדורות
פרוייקט “מתנה לדורות” הוא פרויקט שיזמתי לפני 7 שנים למען ניצולי שואה, עלה בי צורך לתרום לניצולי שואה והכלי הכי טוב שהיה לי הוא המצלמה, זה התחיל מפוסט בפייסבוק שכתבתי בו “מחפש משפחה לצלם”, משם זה התגלגל. בהתחלה הקונספט לא היה מגובש והוא בעצם התגבש תוך כדי תנועה, הבנתי שאנשים לא עושים מספיק צילומי משפחות ובסופו של דבר הזיכרונות האלו זה מה שנשאר.
אז אני מגיע לבתים של ניצולי שואה, מרכזים את המשפחה , דורות, ילדים, אחים, נכדים, נינים, לפעמים מצלמים את כולם , לפעמים זה רק חלק, לפעמים זה 100 תמונות ולפעמים 300 תמונות, וכל התמונות עוברות עיבוד בסבלנות. זה המעט שאני יכול לעשות ולתרום. זה מרגש המפגש עם המשפחות. ההנצחה הזו.
ועכשיו פרק חדש בסטודיו גברא
אתה מצטרף לצוות המורים של הסטודיו, כמנחה של פרק האירועים ועבודה למול לקוח בקורס ״להיות צלם Portfolio״, איך ההרגשה?
כיף גדול, אוהב ללמד, אוהב את החוויה, מבחינתי מאוד חשוב שסטודנטים לצילום יבינו את העומק, החשיבות של התחום הזה, את הקסם, כל חתונה היא שונה, ״כל זוג שמגיע לפגישה איתך, הוא הזדמנות לסיפור חדש״
זה התפקיד שלך, זה החלק שלך בתמונה הכללית, אפילו אם זה רק נגיעה קטנה, זה חשוב. חשוב בעיני, להעביר לסטודנטים אהבה לתחום, תשוקה, הבנה שיש לנו תפקיד וזכות מאוד גדולה שיכולים ללכת ביחד עם סיפוק, הערכה והתרגשות.
ועוד שאלה אחת ששאנחנו שואלים את כולם מה יש לך בתיק צילום?
מצלמת Canon 1dx, עדשות, פלאשים, סוללות, רמקול קטן, מגבונים לספיגת איפור ואטמים!
זה בתיק העיקרי. יש עוד כמה תיקים עם מנורות, לדים ואביזרים לאפקטים.
למה רמקול קטן? בשביל הרגע שהחתן פוגש את הכלה בפעם הראשונה באותו היום לשים להם שיר ברקע שמרגש אותם, פרטים קטנים שעושים את ההבדל…
רוצים לעבוד כצלמים מקצועיים ולצלם פורטרטים, אירועים, צילומי תדמית, וידאו ועוד – מחוץ לסטודיו?
רונית אזולאי, מתעניינת באנשים.
יוצרת ובלוגרית, מנהלת השיווק בדימוס של סטודיו גברא .
