עולם הצילום תמיד עניין אותי,
אבל אף פעם לא חשבתי שאהיה צלם מקצועי...
שמי טרלן בן אבי, בן 34, נשוי לדיאנה המלכה ואבא לנעמי נסיכה. אני צלם אופנה ופורטרטים, מתנדב בעמותות “אורות של תקווה” ו”האחים שלנו” ואני אחד שחי מיליארד דמויות…
בתיכון למדתי כלכלה ומנהל, ובמגמת הצילום המקבילה לימדה צלמת בשם מריצה והתחברנו מאוד. כמה שנים אחרי התיכון קניתי מצלמה, התחלתי לצלם והרגשתי התלהבות בכל פעם שיצאתי לצלם.
חקרתי את הפונקציות של המצלמה והתעקשתי לצלם במצב ידני. בהתחלה למדתי בעזרת סרטוני הדרכה ונעזרתי במריצה המורה מהתיכון, צילמתי קצת במסיבות טבע ועבודות קטנות בצילום התחילו להגיע מפה לאוזן ואחרי כשנתיים החלטתי שאני רוצה ללמוד צילום באופן מקצועי.
התחלתי ללמוד צילום בבצלאל אבל פחות התחברתי. אחרי שנה עזבתי וחיפשתי מסגרת שעוסקת יותר בפרקטיקה, מסגרת שתקדם אותי מקצועית ותעזור לי למצוא עבודה בתחום, קיבלתי המלצות על סטודיו גברא והגעתי לפגישת היכרות, הבאתי תיק עבודות (מודפסות) שיצרתי בבצלאל והתקבלתי למסלול הפרימיום.
בשנה האינטנסיבית הזאת, במסלול הפרימיום, קיבלתי כלים מקצועיים בכל תחומי הצילום המקצועי, צילמתי והצטלמתי, הרמתי הפקות, שיתופי פעולה, נחשפתי לעולם הצילום המסחרי, הכרתי ויצרתי קשרים (שקיימים עד היום) עם צלמים ברמה הכי גבוהה בארץ, למדתי איך אפשר ליצור – בכל תנאי תאורה, בכל שעה, סטילס ווידאו – כל דבר.
המצלמה בשבילי היא כל יצירה – אני אוהב לצלם אנשים, אבל גם אם אין לי באותו רגע אנשים לצלם, אני אמצא מה לצלם. יש לי תשוקה ליצור.
הקורס כיוון אותי למצוא את הייחוד שלי כצלם ועזר לי לראות את הפריים המרתק כמעט בכל מצב וזמן בחיים.
יצרתי ואני עדיין יוצר סדרה של פורטרטים עצמיים, של דמויות שונות, שהם מבחינתי סוג של ״השתטות״, צילומים שאני מעלה ומשתף ברשתות החברתיות. פעם שאלו אותי מאיפה הרעיונות המשוגעים, אז האמת היא שלפעמים זה קורה באופן ספונטני, ולפעמים יש לי מחשבה כזו: “מה היה מרגיז את אימא שלי…” (שהיא אישה מדהימה ואני אוהב אותה הכי בעולם) ואז הולך לצלם את זה.
אני אוהב להציג את הצילומים שלי, להיות פעיל ונוכח, להשמיע את הקול שלי לפעמים ברצינות ולפעמים עם הרבה צחוק והומור עצמי, אנשים מכירים דמות שיצרתי ואני מאוד אוהב, שהיא עוד פנים שלי ״טרלן חנוקייב״ וטרלן לא נעלם לשום מקום…
מעבר למקצועיות הגבוהה וכל הידע המקצועי שרכשתי במהלך הקורס, מה שעשה לי באופן אישי מאוד טוב בסטודיו גברא זו התחושה שאתה תמיד חלק מהסטודיו ומהמשפחה.
היום אני עובד בעיקר בצילום אופנה ופורטרטים, אלה התחומים שאני הכי אוהב לצלם. יש לי שאיפה להיות צלם משפיע, להיות מקור להשראה עבור צלמים צעירים.
אני ממליץ באהבה גדולה ללמוד בסטודיו גברא ולמי שיש את היכולת לעמוד בשנה אינטנסיבית אני ממליץ על מסלול פרימיום. אני מאמין שהכי חשוב כסטודנט זה להתמסר… לסמוך על הסטודיו ועל הצוות, לדעת שאתה הולך לקבל את כל החומר המקצועי ולהיות פתוח לקבל הרבה מעבר לכך, לבוא עם ראש פתוח לקבל ולספוג, אתה יכול להגיע לפרויקט או משימה בלי להבין למה ופתאום למצוא כיוון חדש ומפתיע.
שיהיה בהצלחה למחזור הבא,
אני קצת מקנא בכם…
