הסיפור שלי | אביטל ולץ
“אם אתה הולך בעקבות הדברים הגורמים לך אושר, אתה מציב את עצמך על מעין מסלול שבעצם היה שם כל הזמן,
“ורק המתין לך, והחיים שהיית צריך לחיות הם החיים שאתה חי” – ג’וזף קמפבל
גדלתי בבית שאוהב ומודע לאסתטיקה, כבר בגיל צעיר הייתה בי תחושה חזקה של יופי וקסם שליוותה אותי לכל מקום שהלכתי, ישות בפני עצמה. הילדות המוקדמת שלי מתועדת להפליא, רוב הזיכרונות שלי מבוססים על תמונות שאבי צילם, בבית ובחוץ תמיד הוא היה עם מצלמת הפילים הישנה השלו מצלם רגעים חד פעמיים. היום, כאשר אני מתבוננת בצילומים האלו אני יודעת את הערך האמיתי שלהם, אפשר לומר שחיידק הצילום הועבר אליי מילדות אך מומש רק שנים לאחר מכן.
צילום: אביטל ולץ
במהלך הזמן חיפשתי מרחב שאוכל לבטא בו את עצמי ואת האהבה שלי לאסתטיקה בכל תחומיי החיים וכך נוצר לו הבלוג שלי, בהתחלה הייתי משתפת בהשראות וצילומים של אחרים ובהמשך התחלתי לצלם את התוכן בעצמי. בן זוגי אז ובעלי בהווה קנה לי מצלמה והתחלתי לצלם. הצילום נהפך לעיקר עבורי והרגשתי שאני רוצה לדעת יותר, ללמוד יותר ולהביא את עצמי יותר לידי ביטוי. וגם הפעם בן זוגי דחף ודאג והציע שאלמד צילום מקצועי.
הדרך לסטודיו גברא הייתה קצרה מאוד, המלצה אחת, שיחת טלפון ופגישה עם רותי מנהלת הסטודיו הספיקו בשביל שארשם ללימודים ולאחר שנתיים מדהימות של לימודי צילום שכבר במהלכן התחלתי לצלם עבור לקוחות בתחומים שונים כאשר הדגש הוא צילום אנשים. גיליתי על עצמי שלמרות האופי הביישן והמעט סגור שלי אני זקוקה לקשר בין אישי ולפידבק. אני אוהבת ללכוד רגעים אמתיים גם בצילום מבוים ולראות שם משהו שלא היה לפני כן.
החיים הובילו אותי לרגע המזוקק ביותר, ליצירה היפה ביותר שלי ולתפקיד החשוב בחיי – האימהות. חודשים לפני ההיריון לקחתי חלק בתערוכת צילום קבוצתית של בוגרי סטודיו גברא, העבודה שהצגתי נגעה ישירות בצורך באימהות וההשתתפות בתערוכה פתחה עבורי צוהר ותגלית נוספת, הבנתי שאני רוצה ליצור אומנות ולמצוא את הדרך לשלב אותה בעבודה המסחרית שלי.
צילום: אביטל ולץ
החיים נוטים לשחזר עצמם וכיום אני זו שמתעדת את ילדתי שלי וכמו אבי בעבר, לוכדת בעדשת המצלמה קסם יומיומי. רוב הצילומים שלי אינם מחויכים כפי שנהוג בצילום ילדים, ודרך התבוננות נוספת בביתי אני רואה את הנשמה שלה, וזה מפעים אותי כל פעם מחדש למרות היותה רק בת שנה וחצי. דרכה גיליתי משהו שידעתי כבר מזמן ולא העזתי לומר אותו בקול רם…יש דרך אחרת ואני יכולה לשלב בין התשוקה שלי ליצירת אומנות ובין צילום מסחרי.
כיום זה מה שאני עושה (בין היתר) בחרתי להתמקד בצילום ילדים בשפה אחרת, אני נותנת להם את הבמה להיות מי שהם באמת, מדגישה את היופי והקסם שלהם, ישות בפני עצמה.
צילום: אביטל ולץ
לעמוד האינסטגרם של אביטל
