בגובה העיניים – שיחה עם גבריאל בהרליה
מאת: רונית אזולאי
ידעתי שאני רוצה לשמוע מי זה גבריאל בהרליה, האיש הזה מאחורי העדשה, מאחורי הדמות שמלמדת אצלנו וכל הסטודנטים תמיד מדברים על החוויה המפעימה שהם עוברים בשעורים איתו.
אז התיישבתי לידו לפני שהתחיל שיעור בסטודיו והתחלתי לשאול שאלות. בהתחלה גבריאל הרים גבה ולא הבין מה אני רוצה. “מה זה באמת חשוב“? הוא שאל,
הסברתי לו שהוא מעניין אותי. ואז זה פשוט קרה. התחילה לזרום. שיחה. תוך כדי שאני שואלת את השאלות הבנתי שלשבת ולדבר עם גבריאל, להקשיב לו, זה פתאום למצוא עצמך בלי משים, ברמת ריכוז שמגיעים אליה רק במדיטציה.
כשמתבוננים בעבודות שלו מבינים את התדר שהוא מצלם. מבינים שזה גבריאל. יש רק אחד כזה.
גבריאל, אתה צלם פורטרטים מנוסה, מה מייחד בעינך את העבודה שלך?
אני לא יודע לשים על זה את האצבע. אני מצלם מה שאני מרגיש בבטן. אני עושה כל פעם את מה שאני יכול בכל צילום.
האם יש איזה צלם שהיווה עבורך השראה?
הלמוט ניוטון וברנרד מטוסייר
מה יש בהם או בצילומים שלהם שהיווה עבורך השראה?
הלמוט ניוטון היה צלם אופנה עם סגנון מאוד חזק וברור, הוא נודע בעיקר בגלל צילומי העירום הנשי הפרובוקטיבי שלו, הוא בחר לצלם נשים יפות, ולא משנה איפה הן צולמו, ברחוב, מול המראה, או על מיטה, תמיד הנשים שלו נראו גדולות מהחיים, אמזונות, בגלל הסגנון שלו הוא היה שנוי במחלוקת, משהו בין הפרובוקטיבי לסופר-יפה ומוקפד, בכל מקרה הנשים בצילומיו נראו תמיד עוצמתיות, הוא צילם לווג והוא ללא ספק היווה דמות להערצה לצלמים רבים בתחילת דרכם ולי הייתה הזכות להיות אסיסטנט שלו במספר פרויקטים.
עם ברנרד מטוסיירי זה סיפור קצת אחר, אישי יותר. ברנרד הוא צלם צרפתי מדהים שהייתה לי הזכות להיות אסיסטנט שלו לאורך תקופה וללמוד ממנו לא מעט.
אז מתי בעצם החלטת שאתה רוצה להיות צלם?
הכל התחיל אצלי במקרה. לא חשבתי שאהפוך את הצילום למקצוע. נסעתי לפאריז וחיפשתי עבודה במשך כמה חודשים, לא הייתי לגמרי ממוקד אבל איכשהו התגלגלתי להיות אסיסטנט לצלם ולמעשה במשך השנים למדתי את המקצוע תוך כדי עבודה.
מה גרם לך לבחור בסופו של דבר בפורטרטים?
אנשים מעניינים אותי, הסיפור שלהם, החיים שלהם, מי הם? מה הם?
מה תהליך הצילום מרגע הרעיון ועד הביצוע?
לא פעם הרעיונות באים בזמן המפגש עם המצולם, מדברים, מעלים רעיונות ולאט לאט זה קורה… ולעיתים יש קונספט שנקבע מראש וכל הסט מתכוונן לפי קו מסוים וגם אז לפעמים יש הפתעות, שינויים והחלטות שנלקחות במקום, לרוב אני משתדל להגיע מוכן עם הרעיון מראש לסט.
מה אתה מחפש בפריים?
שיהיה לי מעניין.
איך הגעת להוראה?
דרך חברה שלמדה אצל גברא מנדיל (ז”ל) היא שידכה ביני לבין רותי מנדיל – חלבי (מנהלת סטודיו גברא).
בפגישה עם רותי נוצרה כימיה. אז עוד לא ידעתי שאני מורה. מאז שמונה שנים אני מלמד בסטודיו גברא ומרגיש בבית.
מה אתה אוהב בהוראה?
אוהב ללמד. אוהב את האינטראקציה עם הסטודנטים. מרגיש שיש לי משהו לתת להם.
מה היית ממליץ לסטודנט שהתחיל עכשיו ללמוד צילום?
לצלם הרבה. לתרגל. להיות אותנטי, להתחבר למשהו אישי בעצמו ולשמור על ראש פתוח.
אני: “גבריאל תצלם לי את תיק הצילום שלך“
גבריאל מחייך. “זה לא באמת משנה“
גבריאל (למי שלא מכיר) הוא צלם פורטרטים עם 20 שנות ניסיון מקצועי הוא אחד הצלמים המוכשרים והעסוקים ביותר בארץ.
גבריאל נולד במרסיי, צרפת וגדל בתל אביב, ישראל. רבים משחקני התאטרון, שחקני קולנוע, סלבריטאים ונבחרים התייצבו מול עדשת המצלמה שלו והוא בכישרון רב הצליח להוציא מהם תחושות, רגשות ואופי.
רבים מהפורטרטים שצילם מככבים על שערי העיתונים והמגזינים בארץ, הפרוייקט שלו “ספורטאים בעירום” עשה הדים בארץ ובעולם.
וכמובן, הוא אחד המורים אצלנו בסטודיו גברא.
יספרו לכם סטודנטים שללמוד מגבריאל בהרליה זה לעלות עוד מדרגה בתהליך האישי כצלם, שהוא מביא איתו דיוק ושקט.
אני מספרת שהוא העיר אצלי את הרצון לחבר בין שני דברים שאני אוהבת, כתיבה ואנשים.
מיוחד אצלנו בסטודיו גברא 🙂
רונית אזולאי, מתעניינת באנשים.
יוצרת ובלוגרית, מנהלת השיווק של סטודיו גברא .
