העניין שלי עם צילום התחיל בגיל 15 כשאבא שלי רשם את שנינו לקורס יסודות ומאז צילמתי לכיף כתחביב, לא חשבתי שיבוא יום ואעבוד בזה.
כשהשתחררתי מהצבא הייתי מרותק למיטה מספר חודשים בגלל פציעה בגב. בתקופה הזו, התחלתי לחשוב על לחזור לצלם, הורדתי את המצלמה מהמדף וחזרתי לתרגל ולצלם קצת בבית ובסביבה הקרובה.
התייעצתי עם חברים ומשפחה וקיבלתי המלצה מבת דודתי שלמדה בסטודיו גברא, שאמרה לי ללמוד רק שם… קבעתי פגישה בסטודיו והגעתי להתרשם. בפגישת ההכוונה עם רותי החלטנו שהמסלול המתאים לי הוא מסלול הפרמיום. לפני תחילת הלימודים רותי המליצה שאחזק קצת את הטכניקה ושלחה אותי להשלים כמה נקודות ולהמשיך לצלם ולתרגל. אני זוכר שכשהגעתי לפגישה עם רותי, אמרתי שאני מתכנן קודם לטייל ורק לאחר מכן להיכנס ללימודים, אבל לאחר הפגישה החלטתי שקודם אלמד ורק אחר כך אטוס לטייל.
בדיעבד, זו הייתה החלטה מעולה כי זה אפשר לי לצלם ברמה גבוהה כבר במהלך הטיול וכשחזרתי מהטיול החלטתי לעבור מיד לגור בתל אביב ולהתחיל לעבוד כצלם.
העבודות הראשונות שלי הגיעו מפרסום בפייסבוק ומפה לאוזן, בהתחלה צילמתי בעיקר סטילס באירועים ובקסטייג’ בוידאו. חלק מהעבודות הגיעו גם מקשרים וחיבורים שנוצרו בסטודיו.
גם בבית הספר היסודי וגם בתיכון, תמיד האמנתי שאני יכול ללמוד רק עם ריטלין. בקורס פרמיום, על אף שזה קורס אינטנסיבי ועם הרבה דרישות, ראיתי שאני מצליח לשבת הרבה זמן ולהשקיע בלימודים – כל עוד הנושא מעניין אותי. בפרק של צילום תדמית שהנחה הצלם רונן אקרמן, ישבתי על העריכה 12 שעות!!! כי זה ריתק אותי והיה לי חשוב.
למדתי והבנתי בקורס, שעבודת צוות עושה לי טוב, שזה כיף לי, “מרים” אותי יותר ומאפשר לי להגיע לרמה מקצועית גבוה יותר.
למדתי בקורס המון על הצדדים הטכניים של צילום, למדתי איך ללמוד לבד דברים חדשים או להעמיק במשהו שמעניין אותי. מבחינתי הסמסטר השני שעסק בהפקות (תדמית, אופנה, פרסום) היה החלק הכי מלמד בקורס והעלה את המקצועיות שלי בכמה רמות למעלה. הבנתי שאתה לומד מהטעויות שלך, לא פחות ממה שאתה לומד מההצלחות שלך.
בכל מקרה, אני מאמין שההצלחה בקורס וגם לאחריו, תלויה מאוד בתרגול והיישום בבית.
מעבר ללימודים עצמם הכרתי בקורס אנשים שמלווים אותי עד היום, כחברים או כקולגות. דרך הסטודיו נוצרו חיבורים רבים שמלווים אותי עד היום. אחד החיבורים המשמעותיים שנוצרו לי בסטודיו הוא החיבור עם אוהד ארידן (שלמד איתי בקורס), רן קושניר ופבל זובנקו, כולם בוגרי הסטודיו. יחד יצרנו צוות עבודה מגובש ואנחנו עובדים יחד כצוות בהפקות כשאני ואוהד מצלמים, רן ופבל אחראיים על התאורה (פבל הוא גם הפוקוס פולר), האווירה על הסט היא תמיד מפרגנת וחברית, כולנו הגענו מאותו “בית” והחיבור הזה גם מביא איתו עוד עבודות.
היום אני מתפרנס, יחד עם אוהד, בעיקר בצילום והפקה של סרטוני תדמית לעסקים ולאחרונה נכנסנו לעולם המוזיקה שמאוד מושך את שנינו. אנחנו עובדים יחד במשך כל התהליך – משלב התכנון דרך שלב הצילום ועד לעריכה.
אני מרגיש שלכל אחד מאתנו יש את העין שלו, והחיבור בנינו יוצר תוצאות מדויקות יותר.
מבין העבודות של איל:
