מחשבות של שנה חדשה

מאת: רותי מנדיל-חלבי, מנהלת סטודיו גברא

פתחה של שנה חדשה טומנת בתוכה הרבה פעמים מחשבות. למשל מחשבות על מה קרה בשנה, בחמש שנים, בעשר השנים האחרונות. מחשבות על איפה היינו, איפה אנחנו היום ולאן פנינו מועדות.

כשאבא שלי, גברא מנדיל ז"ל (כן, מכאן שמו המוזר של הסטודיו), פתח סטודיו לצילום ברחוב העבודה 24 הוא בעיקר צילם בו בעצמו. בתקופה בה היו בקושי עשרה צלמים מקצועיים בארץ, אבא שלי – דור שלישי במשפחה של צלמים, עשה חיל וצילם אופנה, פרסום, פורטרטים ועוד.

אחרי שנים של צילום אבא החליט להפוך את הסטודיו למרכז הכשרה לצלמים, וקבוצות קבוצות היו מגיעות לסטודיו הקטן ברחוב העבודה ללמוד "מהמאסטר".

לפני 12 שנה, תוך כדי שלימדתי קולנוע ועסקתי ביצירת סרטים, באתי לעזור לאבא שלי בסטודיו. אחרי שנתיים של עבודה משותפת, הוא שאל אם ארצה לנהל את הסטודיו ולמרות הדילמה, עמוק בתוכי ידעתי שזו הזדמנות שלא מסרבים לה.

באוגוסט 2005 לקחתי על עצמי את הניהול של סטודיו גברא וחצי שנה לאחר מכן, אבא שלי נפטר במפתיע.

לא היה לי ברור כלל שממשיכים. איך אפשר שיהיה סטודיו גברא בלי גברא? ומי אני בכלל שאקח את ההובלה?

אבל … המשכנו… הסטודנטים המשיכו להגיע, הקורסים המשיכו להיפתח, לאט לאט העזתי לעדכן ולשנות תוכניות לימודים, להכניס צוות ומורים חדשים ובקיצור – הרשיתי לסטודיו לגדול.

והוא גדל, תרתי משמע. בקיץ 2011 הבנו שעם כל הרצון, הסטודיו המקסים והמיתולוגי של גברא פשוט קטן מדי וריבוי הסטודנטים הפכו למטרד על השכנים בשכונת המגורים השינקינאית. הגיע הזמן לעבור דירה.

התחלתי לחפש חלל חדש, כאשר מצד אחד חששתי לאבד את האינטימיות והמשפחתיות שהייתה לנו בחלל הקטן, ומצד שני הפנמתי שאינטימיות היא לא עניין של קירות – אלא של אנשים.

למשכננו החדש ברחוב חומה ומגדל עברנו בספטמבר 2012, במקביל להקמת התערוכה "חלומות" בנמל יפו, התערוכה הכי גדולה שיצרנו אי פעם. השנה העברית החדשה ההיא, לפני שלוש שנים, טמנה הרבה התחלות חדשות – לא רק שינוי מקום אלא גם הצטרפות של אחי, רון, ואחותי, תמי, למשימה של עיצוב החלל החדש.

והיום, שלוש שנים לאחר מכן, שוב אנחנו עומדים בפתח שנה חדשה. הסטודיו שלנו גדול ומפנק, יש הרבה יותר מקום לציוד ולסטודנטים (אפשר לצלם בחלל אחד וללמוד בחלל השני בו זמנית!!) ויחד עם זאת, האינטימיות והמשפחתיות נשארו וכל מרצה ומלווה יודע להעניק ליווי ויחס אישי לסטודנטים שלו.

אחי רון, הצטרף באופן מלא לניהול הסטודיו והפך להיות יד ימיני – ובכך אולי הגשים לאבינו את החלום של להוריש לבן הבכור שלו את העסק.

בפתח השנה החדשה אנחנו ממשיכים לחלום חלומות חדשים ולהתרגש מכל מה שנוצר ונולד כאן בסטודיו – ממשיכים עם מסלולי הליבה ולצדם פותחים מסלולים חדשים. ממשיכים ליצור, לברוא, לצלם, לעבוד, להתפתח. נראה לי שאבא שלי היה מרוצה מאיך שהכל התגלגל.

***

בשבוע שעבר התכנסנו יחד, צוות הסטודיו, כדי לציין את סיום הקיץ ולצאת לנשום אוויר הרים צלול בירושלים הבירה.

לפני שיצאנו לבלות, ישבנו כולנו יחד, כדי לנסח את חזון הסטודיו לשנים הבאות. לא מה אנחנו רוצים להיות, אלא מי אנחנו.

הצוות מורכב ברובו מבוגרים נבחרים, שמלווים כיום את הסטודנטים במסע הצילומי שלהם.

כל אחד שיתף מתוך החוויה שלו כסטודנט לשעבר וכצלם שעבר איתנו תהליך ששינה את חייו.

הבנו שהדבר המרכזי שקורה כאן הוא הנעה של תהליכים, עידוד כל צלם לממש את הפוטנציאל שלו. "רוח גבית" לצאת ולהגשים את החלום.

יצאנו מהמפגש עם כמה תובנות:

• יש לנו שורשים והיסטוריה (סטודיו גברא מקדם את תחום הצילום המקצועי בישראל משנת 1962)

• הסטודיו הוא מרחב מעורר השראה, תומך ומשרה ביטחון.

• יש לנו הווה ועתיד, אנחנו מאוד מחוברים למה שקורה היום, כל המורים שלנו עובדים היום כצלמים בתעשייה. אנחנו מחוברים ל"דופק" של עולם הצילום, ולכן הסטודנטים שלנו משתלבים בעשייה… לפעמים תוך כדי הלימודים.

• אנחנו מאמינים שטכניקה היא חשובה, צריך להכיר ולשלוט בכלים, אבל הטכניקה היא רק ה"מרכבה" – העיקר הוא מה אנחנו אומרים, מבטאים, מראים.

• אנחנו פועלים בגמישות על מנת להתאים ולדייק את תוכניות הלימודים לעולם האמיתי ולתת לסטודנטים את הכלים הפרקטיים ביותר כדי להצליח בעולם הצילום המקצועי.

אחרי שניסחנו לעצמנו מי אנחנו, יצאנו לירושלים, אכלנו ורקדנו בפסטיבל מוסיקה מקודשת.

בסוף, דמיינו את העתיד שלנו, וליתר ביטחון, שמנו פתקים בכותל:)

וברוח זו, אני רוצה לאחל לכם, שתהיה שנה טובה של צמיחה והתפתחות, בסופו של דבר זה תלוי בנו, בכל אחד מאיתנו.

שנה טובה!!

PicMonkey Collage

למידע ופרטים נוספים כתבו לנו: