אביב גדג׳ :Music Times

אביב גדג׳ :Music Times

 נילי כספי – ליטבק

אביב

 

 


 

“כשתפילות הופכות לניסים

כולם עסוקים בדברים אחרים

עכשיו הלב שולט על הגוף

יש לך עוגן אבל אתה רוצה לעוף”

 

אביב גדג’, אלנבי בלוז – מתוך “ילדים של מהגרים”.

 

כבר למעלה מעשור שאני גרופית רצינית של להקת אלג’יר, להקה שבכל כך הרבה מובנים שינתה את חיי ועיצבה אותם לכדי מה שהם היום. הפסקול של שיריהם נשזר בחיי בצורה כמעט תמוהה, ממש ברמה מיסטית, ובעודי לומדת תרפיה במוסיקה ועוברת תהפוכות גדולות בחיי, הם היו התרפיה במוסיקה שלי. הייתי מאזינה לאלבומים שלהם על בסיס יומיומי ולעיתים גם פעמיים ביום, וכמעט לא הייתה הופעה שלהם שפספסתי – בתל אביב, בירושלים, חיפה, באר שבע, ים המלח… בכל מקום שבו הם היו גם אני הייתי, מלאת אנרגיות וצמאה לכל מילה וצליל שהם מפיקים. הסולן של הלהקה, אביב גדג’, הוא אישיות מיוחדת ונדירה, שקצרה היריעה מלספר עליו ועל היצירה שלו, ולכן כל שאני יכולה לעשות הוא להמליץ בחום להאזין לו ולהסחף אחר הקסם המכשף והמתוק שלו. מאז שאלג’יר התפרקה (כשנה אחרי שזכיתי להכיר אותם) אביב הספיק להוציא שלושה אלבומי סולו, ולאורך כל השנים אני עוקבת בשקט, בהנאה ובהערצה לא מבוטלת אחרי פועלו, אם כי מאז שנולדו ילדיי מצאתי את עצמי מתרחקת ומתנתקת לטובת חיים שלווים ושפויים יותר, אחרי שנים של לא פחות מטרפת בכל מה שקשור לאלג’יר ולאביב.

בינואר 2015 התחלתי ללמוד צילום בסטודיו גברא בזכות בעלי היקר שרשם אותי לקורס כמתנה לכבוד יום ההולדת שלי. הוא רק לא ידע עד כמה המתנה הזו תשפיע על המשך חיי – שיעור אחד אצל המורה המופלאה שגית זלוף נמיר הספיק לי כדי להבין שזה לא סתם תחביב, ושהצילום הולך להיות משמעותי ביותר בחיי. וכך, מקורס מתחילים המשכתי לקורס מקצועי, ומשם -לקורס סטודיו. במסגרת הקורס, בפרק העוסק בפורטרטים,זכיתי להכיר את גבריאל בהרלייה הנפלא, ומיד כשהציג את המשימה שלנו – לבחור מצולמים לצילומי פורטרט בסטודיו, נתתי למוח לסעור ולהסחף. עלו לי כמה וכמה אופציות, כולן מעניינות ודי ישימות בסך הכול, ואז הרעיון נחת עליי בפתאומיות – אני רוצה לצלם את אביב גדג’! ברגע הראשון (וגם בשני ובשלישי) זה נשמע מופרך לחלוטין. לא היה לי מושג מה קורה איתו בימים אלו, כשבדקתי בפעם האחרונה בכלל לא היה לו פייסבוק ולא חשבתי שיש איזו דרך שבה ניתן בכלל להגיע אליו. אבל כשנכנסת לי מחשבה לראש היא משתלטת ולא מרפה, והחלטתי שאני מתכוונת לעשות כל מה שאני יכולה כדי שזה יקרה. מקסימום זה לא יקרה, לא קרה כלום (בדיעבד הבנתי שהמחשבה הזאת שמשתלטת ולא מרפה – היא החומר שמשמש אותי להגשמת חלומות).

 

אז עשיתי עבודת מחקר קטנה, ודי מהר גיליתי שפספסתי פרט משמעותי ביותר! לאביב יש דף בפייסבוק, והוא פעיל מזה שנים! אז קודם כל הרגשתי שנכשלתי בתפקידי כמעריצה מספר 1, ומצד שני הרגשתי שזה עתה נחתתי בחנות הממתקים הגדולה בעולם! אחרי כמה דקות של הפתעה מוחלטת ושל ניסיון להשלים פערים החלטתי להיות פרקטית, וכתבתי לאביב הודעה במסנג’ר, ובה פירטתי (בהרחבה, יש לציין) מי אני ומדוע אני פונה אליו. כשסיימתי לכתוב לקחתי נשימה עמוקה ושלחתי את לחמי על פני המים. למען האמת, לא ציפיתי לתגובה – מההיכרות השטחית שלי עימו, לא נשמע לי סביר שאביב יירתם לעניין. הוא אדם פרטי, ממעט עד נמנע מלהתראיין, ויותר מהכול – איך זה יכול להיות שאני, הקטנה וחסרת הניסיון, אצלם את הדמות הנערצת עליי בעולם כולו?! זה פשוט לא יכול לקרות.

אז עבר לו יום, ועוד יום, ועוד יום, וכבר די שכחתי מזה – אפילו לא מאוד התאכזבתי, כי צפיתי שהוא לא יהיה מעוניין להצטלם. ואז, חמישה ימים לאחר מכן… ערב, אני מניקה את איילה הקטנה שלי לפני השינה ותוך כדי כך לא מצליחה להמנע מלהתעסק בטלפון, ופתאום – הודעה במסנג’ר מאביב גדג’, מפאקינג אביב גדג’!!! ובה כתוב: בשמחה אצטלם. מסכנה איילה – לא הבינה למה אמא שלה צווחת פתאום ומתחילה לקפצץ בחדר. מזל שהיא בורכה במזג טוב, ולמרות שהייתה רק בת שנה וקצת היא השתתפה בשמחתי בלי להבין בכלל מה חוגגים.

 

משם העניינים התגלגלו (שוקלת לכתוב בהזדמנות ספר על כל מה שקרה, כי ניוזלטר לא מספיק;) ), שוחחנו בטלפון (הזכרתי לו מי אני, זה לא היה פשוט אבל הגענו להבנה בנושא), קבענו להפגש לסשן בסטודיו ואכן נפגשנו. היה קסום ומרגש, ובעיקר לא ייאמן. לא יכולתי להאמין שאני באמת עומדת מול מושא ההערצה שלי ומדברת איתו כאילו הוא אחד האדם (הוא לא!), ושהוא נרתם ומתמסר כל כולו לצילום. עד היום, למעלה משנה אחרי, אני מסרבת להאמין. על הדרך זכינו אני וחברותיי האסיסטנטיות הנאמנות – שירלי ועומר – להופעה פרטית – ביצוע בכורה של אחד משירי האלבום החדש שהוציא מספר חודשים לאחר מכן. יותר מזה באמת כבר לא יכולתי לבקש.

בהמשך נפגשנו לסשן נוסף – מורכב, עמוס ופורה בבית מיומנה. לאחר מספר חודשים של ציפייה גדולה לצאת האלבום החדש והמופלא “שרף אורנים”, קיבלתי בדואר (כחלק מההשקעה המוצלחת שלי בפרויקט ההדסטארט של אביב להוצאת האלבום) מארז דיסקים קסום, ובו חוברת, שבצידה האחד הקדשה יפהפיה ומרגשת עד דמעות, ומצידו השני – שורת תודות וקרדיטים, ובתוכה מתנוסס שמי.

 

אם פעם היו מספרים לי ששמי יופיע אי פעם ברשימת התודות על חוברת הדיסק הטוב ביותר בעולם, ועוד בעקבות שני סשנים של צילומים של האמן האהוב עליי, הייתי מיד אומרת שמדובר בהזייה. אבל לא, זה קרה באמת. וכך הגשמתי את חלום חיי עוד לפני שהספקתי להבין שזה מה שזה.  

 

 

אז יאללה, עכשיו זה הזמן ללכת לתפוס את החלום שלכם 🙂

 

 

 

שלום גד – אחיו של אביב ואיש אהוב לא פחות, שר פעם:

תפוס את החלום שלך הוא
תפוס אותו
תפוס אותו בקרניים ערב אחד
ואז תושיט לו יד

תפוס את החלום שלך הוא
תפוס אותו
תפוס אותו ברגל ליד הכניסה
ואז תמשוך אותו פנימה.

 

BeFunky Collage

למידע ופרטים נוספים כתבו לנו:
שלחו הודעה
לוגו ריבוע שקוף

תודה שנרשמתם ליום הפתוח!

פרטים נוספים ישלחו במייל בהקדם

דילוג לתוכן